השימוש בציוד אולטרא סוני באנדודונטיה המודרנית

השימוש הראשון באנרגיה אולטרא-סונית (US) ברפואת שיניים היה עבור הכנת חללים בשיניים (1). אולטראסאונד היא אנרגיית קול בתדירות שהיא מעבר לטווח השמע של האדם (20 kHz). התדירויות ששימשו במכשור ה-US המקורי היו 25-40 kHz (2), כאשר קיימות שתי שיטות עיקריות ליצירת האנרגיה ה-US (2):
1. Magnetostriction": המרת אנרגיה אלקטרו-מגנטית לאנרגיה מכאנית.
2. שימוש ב"עיקרון הפיזו-אלקטרי": דפורמציית גביש מומרת לתנודות מכאניות.
US "פיזו-אלקטרי" מתאים יותר לשימוש האנדודונטי, מאחר והוא מאפשר יותר מחזורים לדקה (40 לעומת 25 kHz), והטיפ של יחידות עבודה אלו נע ב"תנועת בוכנה" שהיא אידיאלית לצרכים האנדודונטיים. לעומת זאת, יחידות העובדות בעיקרון של "Magnetostriction" מאפשרות תנועה אליפטית (צורת הסיפרה 8), שפחות מתאימה לשימושים האנדודונטיים, וכן יוצרת יותר חום במהלך העבודה ודורשת יותר קירור (2).
השימושים האפשריים ב-US באנדודונטיה המודרנית הם רבים ומגוונים, לרבות: עיצוב חללי גישה, איתור תעלות מסויידות, והסרת אבני-מוך; פינוי חסימות בתעלות השורש (מכשירים שבורים, יתדות, פיני כסף); שפעול נוזלי עבודה ושטיפה; דחיסת גוטה-פרקה; הנחת MTA (Mineral trioxide aggregate); כירורגיה אנדודונטית (הכנה רטרוגרדית והנחת סתימה רטרוגרדית); והכנת תעלות השורש (3). 
לשימוש ב-US באנדודנטיה ישנן מספר תופעות לוואי אפשריות, לרבות: יצירת חום ובכך סיכון אפשרי לפגיעה ברקמות התמיכה של השן, לפריודונטיום, במהלך העבודה (4-5), ואפשרות של גרימת פגמים וסדקים בדנטין (6). על כן, יש לנקוט באמצעי זהירות במהלך העבודה עם US, כגון: שימוש רציף באמצעי קירור, ושליטה ובקרה על עוצמת אנרגיית ה-US (3-6).
השילוב של שימוש נכון ב-US יחד עם שימוש באמצעי הגדלה ותאורה מודרניים (כגון המיקרוסקופ הטיפולי), מאפשר ביצוע מגוון חדש של אפשרויות טיפוליות ביעילות ובבטיחות. פעולות כגון איתור תעלות מסויידות, פינוי יתדות ומכשירים שבורים מתוך תעלות השורש, והכנה רטרוגרדית של קצה השורש בכירורגיה האנדודונטית המודרנית, נעשו יעילות יותר, בטוחות יותר, ופרדיקטביליות. כמו כן, שפעול באמצעות US של נוזלי העבודה והשטיפה, מראה תוצאות מבטיחות ביכולתנו להשיג ניקוי וחיטוי של מערכת תעלות השורש במהלך טיפולי שורש בצורה יעילה ופרדיקטבילית (3).   

 

רשימת ספרות:

1. Catuna MC. Ultrasonic energy: a possible dental application. Preliminary report of an ultrasonic cutting method. Ann Dent. 1953;12:256–60.
2. Stock CJ. Current status of the use of ultrasound in endodontics. Int Dent J. 1991 Jun;41(3):175-82.
3. Plotino G, Pameijer CH, Grande NM, Somma F. Ultrasonics in endodontics: a review of the literature. J Endod. 2007 Feb;33(2):81-95.
4. Dominici JT, Clark S, Scheetz J, Eleazer PD. Analysis of heat generation using ultrasonic vibration for post removal. J Endod. 2005 Apr;31(4):301-3.
5. Gluskin AH, Ruddle CJ, Zinman EJ. Thermal injury through intraradicular heat transfer using ultrasonic devices: precautions and practical preventive strategies. J Am Dent Assoc. 2005 Sep;136(9):1286-93.
6. von Arx T, Kunz R, Schneider AC, Burgin W, Lussi A. Detection of dentinal cracks after root-end resection: an ex vivo study comparing microscopy and endoscopy with scanning electron microscopy. J Endod. 2010 Sep;36(9):1563-8.